פחד קהל, או גלוסופוביה, הוא אחד החששות הנפוצים ביותר בקרב אנשים. למרות שרבים מאיתנו מכירים את התחושה המלחיצה של עמידה מול קהל, מעטים מודעים להשפעה העמוקה שיש לפחד זה על הקריירה שלנו.
במחקר קנדי שאלו את המשתתפים איפה או מה מבחינתך הביטוי לפחד קהל:
64% אמרו שהם מפחדים להגיד משהו מביך
74% אמרו שיש להם BLACKOUT
63% לא יכלו להמשיך לדבר
59% מפחדים שדבריהם יישמעו מטופשים או חסרי הגיון
ל 80% יש ביטוי פיזיולוגי של רעד, הזעה או סימנים נוספים של חרדה.
ואחוז קטן אף ציין שיש לפחד הקהל השפעה מזיקה על הקריירה שלו, במחקרים אחרים האחוזים הרבה יותר גדולים.
במחקר השתתפו 499 תושבים החיים בקהילה אחת, כלומר חיים ומתפקדים יחסית בסביבה אוהדת ומוכרת.
שליש מהם דיווחו שהם חווים תחושות פחד לדבר מול קהל.
מעניין לציין שככל שהתבגרו כך גדל האחוז שדיווח על תחושת הפחד-
50% מהם ציינו שהם חוו תחושת פחד בגיל 13 ובקרב בני ה 20 כבר 90% מהם חווים פחד קהל.
מה קורה לנו בדרך?
הרי בגיל שנתיים לא היתה לנו בעיה לעמוד באמצע הסופר ולצרוח.
אענה עליה בהמשך.
במחקר אחר שנערך בקרב סטודנטים בברזיל מתוך 1124 סטודנטים כ 64% דיווחו שחווים תחושת פחד לדבר מול קהל.
אם ניקח את הנתונים הללו לעולם העבודה אני חושבת שתסכימו איתי שיש השפעה לפחד קהל על התקדמות מקצועית.
לדוגמה:
1. הימנעות מהזדמנויות: עובדים החוששים מדיבור בפומבי נוטים להימנע מהצגת רעיונות בישיבות צוות, הצגת הפרוייקט שבו מעורבים ומלקיחת תפקידי מנהיגות והובלה.
2. פגיעה בביטחון העצמי: חוסר נוחות בדיבור מול קהל עלול לגרום לעובדים להרגיש פחות מסוגלים, מה שמשפיע על הביצועים הכלליים שלהם וכמובן בטווח המתמשך גם על היעדים העסקיים של המחלקה.
3. החמצת הזדמנויות קידום: משרות בכירות רבות דורשות יכולת להציג בפני קבוצות גדולות. עובדים הנמנעים מלהציג את דעותיהם בפומבי, עלולים להחמיץ הזדמנויות קידום.
4. חוסר יכולת להדגיש יתרונות בראיון עבודה: חשוב לזכור שראיון עבודה הוא תחרות. יש רק משרה אחת ויש עליה כמה מועמדים. אנשים שסובלים מפחד קהל לרוב ייכשלו בהצגת היתרונות והמקצועיות שלהם על פני המועמדים האחרים.
ולא חסרות לי דוגמאות…
1. יעל, מהנדסת תוכנה: למרות היותה מפתחת מוכשרת, יעל נמנעה מלהציג את הפרויקטים שלה בפגישות צוות ובכנס החברה. כתוצאה מכך, היא החמיצה אפשרות לקידום לתפקיד בכיר יותר.
2. דני, בעל עסק: פחד הקהל של דני מנע ממנו לדבר ולהציג כראוי את השירותים הייחודים של העסק שלו. ברור לך שהימנעות זו הגבילה את יכולתו ליצור קשרים עסקיים חדשים ולהרחיב את מעגל הלקוחות שלו.
3. מיכל, עורכת דין: למרות הידע המשפטי הנרחב שלה, מיכל נמנעה מלקחת על עצמה תיקים הדורשים הופעות בבית משפט, מה שהגביל את התקדמותה במשרד וקבלת תיקים של לקוחות גדולים יותר
וכמובן אנשים שאם כבר אזרו אומץ והלכו לכנס או Meetup הם ישארו בפינת החדר ויסתכלו על כולם ויחמיצו הזדמנות לקשור קשרים.
אני חוזרת לשאלה "מה קורה לנו בדרך?"
אני בטוחה שתסכימו איתי שלתינוקות וילדים צעירים אין בעיה להביע את דעתם בקול רם עד גיל שנתיים-שלוש.
אח"כ משהו משתנה.
אולי מבוגר העיר הערה ש"השתיקה" או "פגעה" בנו, אולי מתחילים לחקות דפוסי התנהגות של אחד ההורים ואולי התרבות שבה גדלנו מנתבת אותנו לשתוק, להצניע, ללכת אל מאחורי הקלעים.
מהלקוחות שלי אני שומעת סיבות מאוד מאוד מגוונות שמובילות לאותה נקודה.
הימנעות.
כך או כך, תהא הסיבה שמביאה לפחד הזה אני מאמינה ויודעת שזו אינה גזרת גורל.
אפשר ומותר לכל אחת ואחד מאיתנו לעמוד ולהביע את הכישורים, הדעות והמקצועיות שלנו מול קהל.
כל קהל.
דרכי התמודדות עם פחד קהל
1. תרגול הדרגתי: התחילו בקטנה. בפני קבוצות קטנות והתקדמו בהדרגה לקהלים גדולים יותר. למשל- אם עד היום נמנעת מלדבר בישיבות -אפשר להתחיל לתרגל ולומר משפט אחד בישיבה, אפילו כמו "תודה רבה לאפרת, למדתי ממך היום".
2. למידת טכניקות הרגעה: תרגילי נשימה ודמיון מודרך יכולים לעזור להפחית חרדה לפני מצגת או ראיון. תוכלו לראות ביוטיוב שלי עצות להירגע.
3. עבודה עם מאמן אישי: מאמן יכול לעזור לזהות ולהתגבר על חסמים ספציפיים הקשורים לפחד קהל.
פחד קהל הוא אתגר משמעותי, אך ניתן להתגבר עליו. ההתמודדות עם פחד זה לא רק תשפר את הביטחון העצמי שלכם, אלא גם תפתח בפניכם דלתות חדשות להזדמנויות מקצועיות ולהתקדמות בקריירה.
מקורות:
Arch Gen Psychiatry. 1996;53(2):169-174. doi:10.1001/archpsyc.1996.01830020087010
https://doi.org/10.1590/2317-1782/20192018266
